בנק הפועלים בע"מ נ' חדד ואח'

החלטה

בקשת רשות להגן, שהוגשה כנגד תביעת בנק הפועלים, לפרעון חוב כספי בסך של כ- 360,000 ₪.

הנתבע מס' 1 (להלן: "דניאל") הוא הלווה, שהתחייב לפרוע את ההלוואות שפירעונן נדרש בכתב התביעה ואילו הנתבע מס' 2, אחיו (להלן: "שמעון"), ערב להן.

הדיון בבקשת הרשות להגן נתקל בקושי ניכר שכן, הנתבעים, שלא היו מיוצגים התקשו להבין את כללי הניהול וחזרו וביקשו להעלות טענות שלא הופיעו במסמכים שהוגשו. ב"כ התובע התנגד לכך בתוקף וטענותיו התקבלו, כך שלא אפשרתי חריגה ממתווה הדיון המקובל.

לגוף הדברים – אין דניאל ושמעון חולקים על קיומו של החוב ולאמיתו של דבר, מודים הם בו, כפי שמלמדים התצהירים והחקירות הקצרות שנוהלו. עם זאת, העלו הם במשותף טענה לעניין אי המצאתם של מסמכים, אלא שמעולם לא הועלו טענות קונקרטיות לגבי מסמכים שנדרשים להם לצורך ניהול הגנתם, שלא הומצאו.

הואיל וכך, לא מצאתי כי הופרה דרך המשליכה על הדיון שבפני חובת גילוי המסמכים.

טענתו הנוספת של שמעון כערב הינה, כי לא ידע את פרטי ההלוואה. לדבריו, התבקש להוסיף את חתימתו לחתימת אחיו, ללא הסבר מהפקידה ואולם, אין הוא מסביר מדוע לא עיין במסמך טרם חתימתו, שאיננה מוכחשת.

הגם שבשלב בקשת הרשות להגן אין מקום לשקול את מהימנות הגרסה, עדיין קיימת דרישה לפירוט מינימאלי, כאשר לפי דעתי ולפי מיטב הכרתי אין שמעון ודניאל עומדים בה בנושא גילוי המסמכים ואין שמעון עומד בטענה לעניין אי ידיעתו את תוכן המסמך עליו חתם.

לכן, מצאתי שלא ליתן את הרשות להגן.

בקשת הרשות להגן נדחית.

התובע רשאי ליטול פסק-דין על-פי התביעה.

ניתן להגיש פסיקתא לחתימה, בתוך 7 ימים.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים, בדואר רשום.

ניתנה היום, ז' סיון תשע"ב, 28 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: